מאמר במעלת התפילה בקברי צדיקים.

מאמר זה עוסק במעלת קבר רחל ומערת המכפלה, ובתפילה במקומות הללו ובכל קברי צדיקים. מהו מעלת קבר רחל יותר מקבר שאר האבות והאמהות? האם יש מעלה להתפלל בקברי צדיקים? או שמא אסור כלל להתפלל וללמוד שם מחמת לועג לרש? ואם כן מדוע בקבר רחל מערת המכפלה קבר רשב”י ורבי מאיר בעל הנס יש מניני תפילה ומקומות לימוד? האם ראוי להתפלל תמיד בקברי צדיקים? או שמא הדבר גורם לכוחות הטומאה להדבק באדם? וכיצד ניתן ליישם את שני הדעות? מבשאלות אלו ועוד עוסק מאמרנונעסוק במעלת קבר רחל ומערת המכפלה בפרט, ובתפילות על קברי צדיקים בכלל.
מעלת קבר רחל
בתורה נאמר (בראשית מח ז): ‘וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם’. במילים אלו ביאר יעקב אבינו ליוסף מדוע נמנע מלקבור את רחל במערת המכפלה. רש”י מפרש, שיעקב אמר ליוסף כי אני יודע שיש בליבך תרעומת על כך שקברתי על רחל על אם הדרך, ולא קברתיה אותה במערת המכפלה, ואף לא הכנסתי אותה לתוך העיר בית לחם, אבל דע לך שכך הורה לי הקב”ה, משום שעתידים ישראל לגלות בגלות בבל דרך קבר רחל, ואז רחל תצא מקברה ותבכה ותבקש רחמים על עם ישראל, כפי שנאמר (ירמיהו לא יד): ‘כֹּה אָמַר ה’, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ’.
ועל כך משיבה הקב”ה (ירמיהו לא טו טז): ‘כֹּה אָמַר ה’, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה’, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה’, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם’.
רש”י על הפסוקים הללו (ירמיהו לא יד) מביא מדרש אגדה: ‘שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב”ה על שהעמיד מנשה דמות בהיכל ולא נתפייס, נכנסה רחל אמרה לפניו רבונו של עולם רחמי מי מרובים, רחמיך או רחמי בשר ודם? הוי אומר רחמיך מרובים, והלא אני הכנסתי צרתי בתוך ביתי, שכל עבודה שעבד יעקב את אבי לא עבד אלא בשבילי, כשבאתי להכנס לחופה הכניסו את אחותי, ולא די ששתקתי, אלא שמסרתי לה סימני, אף אתה אם הכניסו בניך צרתך בביתך שתוק להם. אמר לה יפה למדת סנגוריא, יש שכר לפעולתך ולצדקתך שמסרת סימנך לאחותך
הרי שרק בזכות שרחל נקברה על אם הדרך ובכך ראתה בצרתם כשיצאו לגלות, ולימדה על ישראל זכות ובכתה לפני ה’ נזכה להגאל.
וכפי שממשיך הנביא ירמיהו (שם יז-יט): ‘שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד, יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד, וגו’. הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם השם’
למעשה הראשון שמצינו שהתפלל בקבר רחל הוא יוסף הצדיק, כפי שמובא בספר הישר (וישב; הובא בסדר הדורות ימות עולם שנת ב”א רי”ו) שבשעה שהישמעאלים הוליכוהו את יוסף למצרים התפלל על קבר אמו בדרך, ואמו נחמה אותו ועודדה אותו שימשיך בדרכו.
עוד הובא בזוהר הקדוש (וישלח קעה.) שמצבת רחל עתיד להשאר בכל הדורות עד שיקויים הנבואה ‘וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם’, ואף כשישובו ישראל מהגלות יבכו על קבר רחל ואז יגאלו, וכפי שנאמר (ירמיהו לא ח): ‘בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם’.מקום משכן השכינה
בזוהר הקדוש (ויחי רכה:) כתוב, שבכל יום האבות הקדושים במערת המכפלה מעוררים רחמים על צערם של עם ישראל, ואין הקב”ה חס על העולם עד שנודע הצער לאבות הקדושים, והם מבקשים רחמים. אולם יתירה מכך פועלת רחל אמנו כיון שהיא קבורה בפרשת דרכים, ובכל זמן שהעולם צריך רחמים הרי היא מעוררת רחמים על עם ישראל.
הגר”א (בי’ תיקוני זוהר תיקון ו כב.) כתב, שבזמן שאין צדיקים בדור, השכינה שורה בקברי צדיקים, ובפרט בקבר רחל, ששם עיקר שריית השכינה. והלשם (שערי הלשם ח”ב סי’ יא בית שני) ביאר ע”פ דברי הגר”א שלכן נמשח דוד המלך בבית לחם, כיון שבמקום זה שורה השכינה בקברה של רחל.

מעלת התפילה על קברי צדיקים
בגמרא (סוטה לד:) מובא שכלב הלך למערת המכפלה בחברון, והתפלל על קברי האבות שיזכה להנצל מעצתם של המרגלים שרצו להוציא דיבה על הארץ. וכן מצינו בעוד מקומות נוספים בחז”ל שנהגו להתפלל על קברי צדיקים, ובזכות כך נושעו. בפרט בזוהר הרחיב בכך בכמה מקומות.
ומובא בזוהר (אחרי עא:) על הפסוק (קהלת ד ב): ‘וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה’, שבאומות העולם הם פונים למתיהם בכל מיני כוחות טומאה, ואילו עם ישראל כשבאים למתיהם הרי הם מתעוררים בתשובה לפני הקב”ה, ואז הנשמות הקדושות מבקשות רחמים על ישראל מהקב”ה, ואז הקב”ה חס על העולם בזכותם. עוד מובא בזוהר (שמות טז:) שאילולי תפילת המתים לא היה העולם מתקיים אף לא חצי יום.
ענין נוסף יש בעליה לקברים מובא בספר חסידים (סי’ תנ; סי’ תשי; סי’ תתשעא) שיש לנפטר הנאה ועילוי נשמה כאשר מתפללים ונותנים צדקה בקברם לעילוי נשמתם. וכאשר נעשה להם טובה, הם גם מבקשים רחמים בעד החיים.
מהדברים הללו עולה שיש מעלה להתפלל בקברי צדיקים.
וגמא